בש"פ
בית המשפט העליון
|
2366-02
24/03/2002
|
בפני השופט:
א' פרוקצ'יה
|
| - נגד - |
התובע:
מוהנד עובייד
עו"ד איברהים אבו-עטה
|
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד נסר אבו טהה
|
|
פסק דין
החלטה
העורר, תושב עיסוויה, הואשם בעבירות של חברות בארגון עויין ובנשיאת נשק והחזקת .1
נשק בניגוד לחוק. בכתב האישום מיוחס לו כי התגייס לארגון החזית העממית לשחרור
פלסטין והינו חבר בארגון זה, וכן כי אחיו ביקשו להחביא בעבורו שני מטעני צינור
וכדורים לנשק וכתוצאה מכךהטמין את אמצעי לחימה אלה בבור בחצר ביתו.
המדינה בקשה את מעצרו עד תום ההליכים של העורר, ובית המשפט המחוזי קיבל את .2
הבקשה והורה על מעצרו כאמור, וזאת לאחר שמצא, בהסכמת בא כוח העורר, כי קיימות ראיות
לכאורה באשר לעבירות הנשק, ומשלא ראה לנכון להורות על חלופת מעצר בהינתן אופי
העבירות והסיכונים הרביםהטמונים לבטחון הציבור במעורבות בעבריינות טרור.
על החלטה זו נסב הערר שלפני. טענתו המרכזית של בא כוח העורר, עו"ד אבו עטא, היא .3
כי המדינה מחוייבת מכח הבטחה להסכים לשחרור מרשו במקרה זה, וזאת מן הטעם כי הובטח
לעורר בסמוך לפני מעצרו כי אם יגלה את מקום המסתור של הנשק לא ייעצר וישוחרר לביתו.
הוא אמנם גילה ת מקום המסתור אף כי לא מיד אלא לאחר מספר ימי חקירה, אולם גם כך,
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת